ואם יעביר שבועתו אעל"מ, ודוחק לומר דר"ה ס"ל אע"מ ע"ש, ולענ"ד דבאמת ר"ה סובר אע"מ, דהוא ס"ל מב"מ במשהו (כ"כ תוס' ע"ז דנ"ו ע"ב) ועי' מלא הרועים מ' מב"מ אות כ"ד, ומאן דס"ל מב"מ במשהו ע"כ ס"ל מערבין לקרנות (עי' מלה"ר בסוגיא דמב"ק), והסובר מעב"ק סובר אע"מ עי' מלה"ר בסוגי' דכל מה דארל"ח אות ד', [והובא עוד מחידושי בסוגי' זו בספרי פינות הבית אות ע', ע"ב]: והנני ידידו ש"ב ומחו'. סימן נד ב"ה ו' דברים תרנ"ח פלונסק. לכ' ש"ב החו"ב מ' יצחק נ"י בחאריער בק' קאליש. א) אשר הצעת לפני ק' בדברי חו"ז הגה"ק זי"ע בס' שירת ישראל סי' כ"ט להקשות מדברי התוס' סנהדרין ד"ג והניח בצ"ע, וכתבת ובאמת שם הקשה התוס' רק אי אמרינן דהא דאזלינן בתר רוב בליתא קמן, הוא משום דלא אפשר כמבואר בחולין די"א אבל אי אמרינן כשיטת רש"י ז"ל שם, דרובא דליתא קמן הוא מהלכה למשה מסיני יע"ש אין מקום לקושיות התוס' כיון דאין דנין ק"ו מהלכה וזה ברור ומוכת כן מכמה שיטות הש"ס דהעיקר כשיטת רש"י ולא כדברי התוס' סנהדרין ודו"ק, וכמדומה לי שכבר האריך בזה הח"ס בתשו', אבל אנכי לא כן עמדי דאדרבה יש להביא סמוכים דגם שיטת הרמב"ם ז"ל הוא כתוס' הנ"ל וכאשר אבאר בעזהשי"ת: דהנה זקיני הגה"ק בס' הפלאה בשמעתין בתוס', ד"ה (וזו הואיל וכו' ויש לומר דרוב נשים וכו' כ' וז"ל לכאורה סברא זו מוכרחת אליבא דרב אבל לשמואל דס"ל אין הולכין בממון אחר הרוב ואיכא לאוקמי מתניתין דלקמן ואלו נאמנין ביש לה קול איכא למימר דהיכא דליכא קלא איתרע ליה רובא ובאמת אין הקטן נאמן ולפי"ז קשה על הרמב"ם וטוש"ע באהע"ז סי' צ"ו ובח"מ סי' ל"ה דכתבו סתמא דקטן נאמן משמע אפילו דליכא קלא וכן נראה להדיא מלשון הסמ"ע שכתבנו בסמוך דמנ"ל הא ואדרבא מלשון המתניתין דכאן דנקט אם יש עדים משמע טפי דאין הקטן נאמן אלא היכא דאיכא קלא אבל היכא דאין לה קול בעינן עדים גמורים וכו' עיי"ש: וראיתי בס' שער יהודה שכ' לתרץ שיטת הרמב"ם דהא בתוס' הנ"ל כ' וכי תימא כשמעיד הוא ואחד גדול עמו חשבינן קול א"כ היכי פריך אי כל הנשאת בתולה וכו' הנך סהדי שקרי נינהו ע"כ ונראה ליישב קושיות התוס' דהרמב"ם פי"ח מה' עדות ד"ת והביאו המקנה בריש סוגיא דשליח נ"ע פסק דאין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו א"ע דבעינן שלא יהי' הכחשה בגוף העדות אבל אם יש בהזמה הכחשה בגוף העדות כגון שאמרו עמנו הייתם עם ההורג בטילה העדות ואין כאן עדות כלל עיי"ש א"כ ניחא שפיר סוגיא דכאן דאי אמרינן כל הנשאת בתולה יש לה קול אבל אי אין לה קול לאו בתולה היתה בשעת הנשואין א"כ דאתי עדים מה הוי ואם משום דהני חשבינן קול זה אינו כיון דאם יבואו עדים אחרים ויזימו אותם בטילה ומבוטלין גוף העדות דהא בודאי לאו בתולה היתה, ופריך שפיר הנך סהדי שקרי נינהו, כיון דהם עדים שאי אתה יכול להזימם ואין עדות כלל, לכך מסיק הגמ' שפיר אלא רוב הנשאת בתולה יש לה קול וא"כ יכולים הם בעצמם להיות הקול כיון דאף אם יזימו אותם לא יהי' הכחשה בגוף העדות דאפשר דבתולה היתה כיון דאיכא מיעוט בלא קלא, א"כ בין הכא במתניתין דיש עדים ומתניתין דואלו נאמנים להעיד בגדלן דלקמן העדים בעצמם